הירודותרפיה (טיפול בעלוקות) שוב צוברת פופולריות. מהו סוד הריפוי בעלוקות של חולים הסובלים ממחלות שונות?
רופאים עד אמצע המאה העשרים. השתמשו בעלוקות באופן די פעיל. הם טופלו בבתי חולים, במרפאות, או בבית – האחיות הגיעו לחולה ושמו אותן לבד. ניתן לרכוש כפפות כמעט בכל בית מרקחת.
עלוקה כמו מזרק חי
מדוע כל כך קשה לרבים כיום להאמין בזה? ראשית, מכיוון שטיפול תרופתי דחק הצידה את כל שאר הטיפולים. אנו בטוחים שזה תמיד היה המקרה ושהפרמקולוגיה היא מלכת הרפואה. שנית, יש את "גורם הפחד" ובנוסף יש שחושבים שהירודותרפיה נראית בעיניהם כיוון שולי ברפואה. אבל התפתחות הרפואה מראה שזה לא המקרה.
מה המדע יודע היום על עלוקות ?
"כיום, ההשפעה הטיפולית קשורה לפעולה של חומרים פעילים ביולוגית הכלולים ברוק העלוקה", ישנם כ 100 סוגים מהם, אך כ -20 נחקרו ברצינות. הם מפעילים בו זמנית את זרימת החומרים המזינים והחמצן עם הדם לאזור הפגוע ואת זרימת הרעלים עם מוצרים מטבוליים דרך מערכת הלימפה. זהו גורם חשוב מאוד בטיפול בכל מחלה שהיא. בנוסף, עלוקות מפעילות חסינות מקומית ומפעילות את הגנות הגוף.
בסוף המאה ה 20. רק אחד החומרים הפעילים של רוק עלוקה היה ידוע – הירודין. הם ידעו שזה מונע קרישת דם ולכן, לאחר טיפול בעלוקות, הדימום לוקח זמן רב יותר מאשר בשיטות אחרות של הקזת דם. אך תפקידם בטיפול לא נדון באופן פעיל, מכיוון שהבנת הרפואה שונה מזו המודרנית. ברור לנו כיום כי קרישת דם מוגברת וקרישי דם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחותן של מחלות רבות מאוד – החל ממסיביות ביותר כמו התקפי לב ושבץ מוחי ועד ל- COVID-19. ואז הם לא ידעו על כך. ועכשיו, בשלב חדש בהתפתחות מדע הרפואה, אנו רואים תחייה של עניין בהירודותרפיה. מחקר ייחודי מתבצע על שיטת טיפול זו והשפעתם של חומרים פעילים ביולוגית הכלולים ברוק העלוקה. "
בהתבסס על ניסיונה, מאמינה כי הירודותרפיה טיפול בעלוקות היא היעילה ביותר למחלות ורידים (דליות ורידים, טרומבופלביטיס, טחורים וכו '), פתולוגיות מפרקים (דלקת פרקים, ארתרוזיס, אוסטאוכונדרוזיס, צנית, פגיעה בדיסקים בין-חולייתיים, רדיקוליטיס וכו'). וכו '), בורסיטיס (דלקת של הבורסה הפריקארטיקולרית) ואפיקונדיליטיס ("מרפק טניס"). אבל הם יכולים לשמש כמעט לכל המחלות. אין הרבה התוויות נגד. קודם כל, זו אונקולוגיה, כל סוג של אנמיה (ירידה בהמוגלובין ואריתרוציטים – כדוריות דם אדומות). אין לשים עלוקות כאשר הטמפרטורה עולה, שחפת פעילה, הריון, תשישות וכמה מצבים אחרים.
"כיום, הירודותרפיה אינה נחשבת כתרופה אלטרנטיבית, זוהי שיטת טיפול, לפיה יש הנחיות כגון איל לעבוד עימם ואיפה מותר להניח, ויש התפתחויות מעשיות אחרות", משתמשים בו בטיפול מורכב כמעט בכל מחלה. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה בהתעניינות בהירודותרפיה: מספר הרופאים העוברים הכשרה בשיטה זו הולך וגדל. וזאת למרות העובדה שהקורסים בתשלום. רופאים מכל ההתמחויות יכולים ללמוד. לאחר שקיבלו תעודת השתלמויות בהירודותרפיה, הם ממשיכים לעבוד כמטפלים, מנתחים, נוירולוגים וכו ', אך יחד עם זאת יש להם את הזכות להשתמש בעלוקות בטיפול. עכשיו יותר מכל אנו לומדים רופאי שיניים, רופאי נשים, רופאי אף אוזן גרון, רופאים כלליים. באזורים אלה עלוקות מועילות מאוד. ישנם רפלקסולוגים רבים מכיוון, כאשר העלוקה מונחת על נקודות דיקור, היא עובדת כמו מחט חיה. אנו רואים כי הירודותרפיה מתפשטת היטב בבתי הבראה, מרכזי שיקום ומרפאות מסחריות. קשה יותר עם בתי חולים ומרפאות ממלכתיים – בדרך כלל אסור להעלות עלוקות. למרות שהשימוש בהם יועיל גם לטיפול בחולים שם.
התרופות העיקריות שמכילות ברוק העלוקה
הירודין – נקשר לתרומבין וחוסם היווצרות קרישי דם.
קאלין – חוסם קרישת דם ומונע צבירת טסיות דם (הדבקה).
Destabilase – ממיס פיברין (פירוק קריש) ובעל השפעה מיקרוביאלית.
גירוסטטין – חוסם מספר אנזימים, משפר את זרימת הדם.
בדלינים הם חומרים אנטי דלקתיים.
היאלורונידאז – מקדם ספיגת בצקות וצלקות.
אגלינים – יש להם השפעות אנטי דלקתיות.
Carboxypeptidase A – מגביר את זרימת הדם לאתר יניקת העלוקה.
אצטילכולין – מרחיב את כלי הדם.
חומרים דמויי היסטמין – מרחיבים את כלי הדם ומגבירים עוד יותר את זרימת הדם לאתר יניקת העלוקה.
